פעמים רבות אני שומעת מהורים: אני מרגיש כמו שוטר עם הילדים שלי, ובאמת הם עסוקים רוב הזמן בלהורות ולהעיר לילדיהם על המעשים וההתנהגויות הלא מקובלות של ילדיהם צודקים! תפיסה מוטעית ורווחת היא כי על ההורים להתמקד בדרוש תיקון אצל הילד
בואו נייסד אמונה חדשה – הלימוד נעשה מתוך חוויה חיובית של אדם על עצמו. מתוך תחושת מסוגלות, עוצמה, אמונה של אדם בעצמו ,בכוחותיו וביכולותיו.כשאדם מרגיש חלש, אמונתו בעצמו נחלשת וכך גם הכוח המניע אותו קדימה.
חישבו על עצמכם- מתי הרגשתם רצון פנימי לקום ולעשות משהו? סביר להניח שכאשר הרגשתם טוב עם עצמכם הרגשתם שאתם מסוגלים ולכן עשיתם זהו טבע אנושי פשוט.
אם אני מרגיש שאני חסר, לא מספיק, לא מצליח, איזה כוח יגרום לי לרצות להתאמץ, לנסות שוב ושוב? להשקיע? לרוץ קדימה??? בשביל להצליח אנחנו צריכים כוח פנימי, מוטיבציה פנימית אמיתית . וכזו מגיעה רק מתוך שמחה, אמונה שלנו בעצמנו, חוויית מסוגלות והצלחה שדוחפת אותנו קדימה!
אז מה זה אומר? פרגנו לילדיכם. אמרו להם מה הם עושים טוב לפני שעובדים על התחומים הפחות טובים מבקשים לראות במה הם הצליחו היום. מחברים אותם לחוויית הצלחה שלהם, או אפילו לרגש נעים כלשהו
אחרי החיזוק עוברים הלאה להצליח לשפר גם את הנושא הבא : ‘חמלה מאפשרת ‘
אחד האתגרים העצומים שעומדים בפנינו ההורים הוא ה ’חמלה המאפשרת’: מונח זה עוסק בדרך ההסתכלות של ההורה על ילדו: למרות מעשיו, או תוך כדי דברים שהוא אומר, מה חשוב להביט בעיניים מטיבות זה משקף אמונה בילד וביכולת שלו לעשות טוב.
אסור להשפיל או להוריד את ערכו של הילד ובכך שמביטים בעיניים של חמלה (לא רחמים) על הכאב שהילד חווה ברגע הנתון. החמלה מאפשרת לו להרגיש ולהראות לו שאנחנו מאמינים בו וביכולתו להשתפר.
אלו מסרים עוצמתיים מאוד להעביר לילד : רואים בי את הטוב, עשיתי טעות אך ההורה שלי מאמין בי שאני יכול אחרת, גם אם התנהגתי כמו ‘ילד רע’ אימא יודעת שאני בעצם ‘ילד טוב’ שעשה טעות , אני יכול להשתפר, אני בעל ערך, אני נופל וקם!
איזה איש לדעתכם יצמח מילד שגדל ככה?