להכיר באמת
שרונה בת 46, לא הצליחה לראות את כל חלקי הפאזל של החיים שלה ולהבין את המשמעות שלהם על דפוסי ההתנהגות שלה ועל הבחירות שבחרה לעצמה בצורה לא מודעת. במהלך העבודה בקליניקה, היא קיבלה את האפשרות לראות את הדפוסים שמנהלים אותה ולהיות מודעת להשלכותיהם על עצמה ועל הסביבה שלה. הזדמן לה להיות מוכנה בפעם הראשונה להכיר בהתנהלותה ולקחת עליה את האחריות.
שרונה הגיעה אלי כי היא רצתה זוגיות יציבה, מישהו לסמוך עליו, "אני רוצה זוגיות שאין בה שקרים", מיהרה להוסיף. התחלתי לחקור יחד איתה את מערכות היחסים האחרונות שלה, רציתי להכיר את הדפוס שמתקיים עד היום, לזהות מה המכנה המשותף לכל הגברים אליהם נמשכה, מה קורה שם באותן מערכת יחסים, ולמה הקשר לא עמיד ויציב למשך זמן.
היא שיתפה אותי באומץ רב שכל מערכות היחסים שלה היו עם גברים נשואים, שכולם היו מוכנים לעזוב את הבית למענה והוסיפה: "ובכל זאת, כל הקשרים האלו נגמרו בבום!", הגברים היו נעלמים פתאום,
המסרים שבחרה להציף גרמו לי לזהות את הקשר הבולט שבין הסוד והשקר, את המחזוריות הגדולה מאוד בחיים שלה של יצירת שקרים, מערכות היחסים שבנויות על שקרים ועל הצורך לשמור על אותם שקרים בסוד. התחלנו לחקור את העבר שלה, לראות על מה השקרים הללו יושבים, איפה בילדות שלה היא אולי למדה את זה.
היא סיפרה: "הבית בו גדלתי, היו בו לא מעט שקרים, ברור לי עוד מגיל קטן..", "מה היה ברור לך?" שאלתי. היא חשבה ותכף השיבה: "כלפי חוץ אמא שלי תמיד הציגה תמונה של "הכל בסדר", מעין משפחה שמתנהלת בצורה תקינה, אבל מבפנים הכול היה רקוב והיא ידעה את זה." מבחינתה של שרונה, זה היה העניין!
הרגשתי שהדפוס הזה יושב על משהו אחר, עמוק יותר, התעקשתי בעדינות ושיקפתי לה שוב את כל מערכות היחסים שהיא בחרה לנהל בחייה ושיתפתי אותה שלדעתי יש סוד אחר בחיים שלה שמנהל אותה עד היום. היא הסכימה להתבונן שוב פנימה, אל עבר ילדותה. בהתחלה תוך כדי שהיא מתבוננת, עלתה בה עצבות על כך שאמא שלה לא נתנה לה לראות את אביה ואז התמונה התבהרה יותר והיא סיפרה שאמא שלה ניהלה רומן עם גבר, לאור זאת, האם התגרשה מאביה, וגבר חדש נכנס לחיים שלה.
נשמתי, הבטתי בה ושאלתי: "האם את רואה את הקשר שיש למה שאת מביאה כעת אל המציאות שלך?" היא השיבה בחיוב, היא ראתה את אותה ילדה שחוותה קשר שקרי, שגרם לה להיפרד מאביה וכנראה, כדי להתמודד, היא נאלצה לשחזר את הסיטואציה הזו שוב ושוב, אך בצורה הפוכה: כילדה לקחו לה את אבא, והיום היא לוקחת אבות ובעלים של אחרים.
היא הסתכלה עלי מתוך אותה הכרה ושאלה אותי: "האם אני אדם רע?"
אני מבינה מאוד את השאלה הזו, והיא מאוד רלוונטית וחשובה, זה גם חלק מהקבלה שלה, ברור לי שמה שהיא עשתה פגע באחרים, במשפחות עם ילדים, אולי גם היו קשרים שהתפרקו בגלל אותם רומנים שהיא נהגה לנהל עם גברים נשואים. "את לא אדם רע", השבתי לה בקול חומל בעודי מקווה שהיא תיקח חלק מהחמלה הזו לעצמה ולא תלקה את עצמה יותר מידי, ובאותה נשימה אמרתי לה: "ברור לי שפעלת עד היום בצורה לא מודעת,
מתוך שחזור של חוויית ילדות, מתוך הפצע שלך לא סתם נמשכת לגברים נשואים. ההכרה הזו בהווה תאפשר לך לשנות דפוסים ולהתנהל מתוך בחירה".
כמה חשוב להכיר באמת, להיות מודעים לדפוסים שלנו כדי להיות מסוגלים לשחרר אותם, לשבור את השחזור שלהם וזה נכון לכל תחום בחיים. גם כאן עם שרונה, עשינו עבודה על שחרור הדפוס של השקר ושחרור הצורך בו,
שרונה בחרה מחדש בחיים ללא שקרים, ללא צורך בסודות. המשך התהליך היה מרתק, מעצים, מלא במחשבות ורגשות והתמודדות עם זיכרון קדום שהצליח לנהל אותה במערכות היחסים שלה, עד לשלב בו החליטה לקחת אחריות ולקיים את חייה בצורה בריאה יותר.
אם קראתם את הסיפור האישי שלה והרגשתם תנועה שמתעוררת בכם מבפנים, אם מחשבות שונות עברו בכם, אל תדחיקו אותן, צריך להקשיב להן ולהבין מה הם באים לספר לנו. לכולנו יש דפוסים אוטומטיים שלא השקענו בהם מחשבה, אך אנו פשוט חיים איתם.
מוזמנים לכתוב לי ולפנות אלי, ביחד אני מאמינה שאפשר לצאת למסע חשוב של שחרור ודיוק דפוסי התנהגות וחשיבה